קטגוריות
אמנות ישראלית אמנים ישראלים תערוכות במוזיאונים

שבעה חורפים- תערוכה של יהודית סספורטס במוזיאון ישראל

התערוכה החדשה של יהודית סספורטס במוזיאון ישראל מעוררת מחשבה. מדובר בתערוכת יחיד באוצרותה של מירה לפידות הפורשת מעין רטרוספקטיבה לגוף היצירה של סספורטס לאורך השנים. יהודית סספורטס היא אחת מהאמניות הישראליות המצליחות כיום בזירה הבינלאומית. היא מיוצגת כבר שנים ע"י גלריית זומר בארץ וגלריה Eigen+Art בברלין. היא סיימה את לימודיה בבצלאל בשנת 93 ומאז היא מלמדת שם. היא הציגה בעשרות תערוכות בארץ ובחו"ל וזכתה בפרסים כמו פרס גוטסדינר מטעם מוזיאון ת"א ומלגת אנסלם קיפר ומלגת קרן וולף. ב-2007 ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה ומאז זכתה בתודעה בינלאומית.
את סספורטס פגשתי לפני מספר חודשים בסטודיו שלה בת"א כשהייתה בהכנות לתערוכה הנוכחית. כבר אז התרשמתי מהאישיות הרצינית, מאוצר המילים השופע ומיכולת ההתנסחות המעמיקה והרהוטה כאשר דיברה על האמנות שהיא יוצרת.  בתצוגה המקדימה לפתיחת התערוכה סספורטס הציגה את עצמה בצניעות והרחיבה על הרובד העמוק והרוחני מאחורי תהליך היצירה שלה, מה שעזר להפנים את התערוכה שכולה שקט ומסתורין: רישומי דיו על ניירות ספוגים במים, רישומי דיו על לוחות עץ גדולים, עבודות וידאו על קירות שלמים, פסל של פסנתר גדול הנוטה על צדו, מיצב המורכב מסירה ומקלות עץ ארוכים, אוהל ושולחן מגנטים בכניסה לחלל התערוכה.
האווירה האפלולית, השימוש בשחור-לבן בלבד והמוסיקה החרישית המתנגנת ברקע, כל אלה יוצרים אווירה מאופקת ומינימלסטית כאחד.
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/g2.jpg" direction="right"]
בשמונה שנים האחרונות סספורטס חולקת את חייה לסירוגין בין ברלין לבין ת"א ושם התערוכה "שבעה חורפים" לקוח מהחורפים הקרים שבהם בילתה בסטודיו בברלין ובביצות ליד המבורג בגרמניה. השהות בברלין והזרות שהרגישה שם גרמו למפנה באמנות שלה. כשהגיעה לשם לראשונה היא נחשפה במקרה לתצלום של ביצה בעיתון מקומי, ביצה מוקפת יער בצפון מערב גרמניה שמסרבת להתייבש כבר 30 שנה. היא הצטרפה לצוות החוקר ביצות ובמשך שנים העמידה על סירת קאנו מצלמת וידאו וסטילס, מכשיר הקלטת סאונד והתבוננה בביצה פעם בחודש במשך יום שלם. היא שאבה השראה מנופי היערות, הביצות ואור הירח ואז חזרה לסטודיו עם החומר שתיעדה שם. היא הקרינה על קיר את הצילומים לאחר שסרקה אותם, צפתה בסרטי הוידאו שצילמה ביער והאזינה לסאונד שהקליטה ובמקביל רשמה רישומים מתוך הזיכרון והתבוננות.
פן נוסף ביצירה של סספורטס הוא ההקשבה לשיחות שהקליטה במשך שנים במשפחתה ללא ידיעתם, שיחות אשר המחשב יצר להם דיאגרמות של נתונים שהפכו לרישומים סיסמוגרפים. בסטודיו סספורטס הכליאה בין הרישומים של הביצות, צלילים וגרפים של השיחות המשפחתיות שלה.
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/h1.jpg" direction="right"]
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/h6.jpg" direction="right"]
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/h10.jpg" direction="right"]

סספורטס שואבת את ההשראה מנופים קיימים ואיתם היא מייצרת נופים פנימיים. הנוף שלה הוא נוף תודעתי ורישומי הביצות שלה הפכו למעין פורטרטים נפשיים הנתפשים כפאזות שונות בתודעה שלה. בחלק מהרישומים יש קו מאוזן שחוזר על עצמו ויוצר חלוקה בין עולם עליון לעולם תחתון, קו המחלק את התודעה לתת הכרה לעומת הכרה. בסדרה אחרת המוצגת בתערוכה מופיעה צורה עגולה של אישון במרכז הרישום. לדברי סספורטס אלו כתמי קטרקט תודעתיים שנמצאים באישונים שלנו הכוללים את החוויות הרגשיות והאישיות שאדם חווה בחייו. סרטי הוידאו מורכבים מחיבור של מאות רישומים שבתנועה איטית ובשילוב מוסיקה מהפנטת סוחפים את הצופה לכמה דקות של חוויה מדיטטיבית כמעט מיסטית.
בלב החלל על הקיר מול הכניסה מוקרן סרט וידאו על כל הקיר הנראה כמו החלל הממשי של התערוכה עצמה: בסרט נגלית לעינו של הצופה חביות נפט העולות בקצב איטי ואחיד אל עבר חלל התערוכה. העיסוק המתמשך בחשיפתם של חללים תת קרקעיים וחלקי תודעה אבודים, קפואים או כלואים בזמן, המשפיע ישירות על המתרחש מעל פני השטח, הינו בעל חשיבות מכרעת בעבודתה של סספורטס.
בכניסה לתערוכה יש חדר חשוך ובתוכן שולחן מואר ועליו מונחים מבחר פריטים שנאספו מאזור הביצות כמו ענפי עץ, בוץ ואבנים שאליהם מצמידה סספורטס מגנטים ומצלמת את הרטט ויחסי המשיכה והדחייה ביניהם.
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/c.jpg" direction="right"]
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/p.jpg" direction="right"]

ראוי לציון הוא השילוב של המימד הביוגרפי של האמנית בעבודותיה. אחיה הלחין את הסאונד המלווה את התערוכה וסרט הודיאו המוצג באחד החללים נקרא "GHARDY"- שם המורכב מראשי התיבות של אחיה ואחיותיה. הסרט מורכב משישה מסכים ולכל אח/אחות יש רישום של נוף תודעתי כאשר יש קו מבדיל בין ההכרה לתת הכרה. המסך היחידי שיש בו רישום שונה ללא קו מפריד הוא של אחיה, אבי סספורטס ז"ל אשר נחטף ונרצח כשהיה חייל ב-1989. בנוסף, סספורטס מוסיפה לרישומיה את הקווים הסיסמוגרפים של השיחות המוקלטות של משפחתה כאשר הייתה צעירה.
סספורטס מצליחה להעביר בתערוכה חוויה רוחנית שהיא עוברת עם עצמה. השקט והמיסתורין, האפלה והמוסיקה החרישית, המינימליזם וצבעי השחור לבן מזמינים את הצופה להיכנס לאווירה כמעט מדידטיבית.
התערוכה תסתיים באוקטובר ואל תפספסו ביקור בה. זו הזדמנות טובה לבקר במוזיאון ישראל ולהרגיש שקפצנו לרגע לחו"ל…
שולחת לכם טעימה מהעבודות המוצגות בתערוכה.
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/g3.jpg" direction="right"]
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/t.jpg" direction="right"]
[dps path="/NZ Art/ספריית אמנים/יהודית ספורטס/סספורטס מכווצים/s.jpg" direction="right"]